הלוקיישנים - שיעור בהיסטוריה:

בית יעקב קנר -

יעקב קנר, אחד מאיכרי המושבה, הגיע לראשן לציון בשנת תרמ"ו (1886( ובנה את ביתו בשנת תרמ"ג (1890(. יעקב קנר הקדיש תשומת לב רבה לעיצובו המיוחד של הבית. הבית נבנה בדגם הבתים בקולוניות שבדרום צרפת ובצפון אפריקה. בחזית הבניין, מתחת לגג הרעפים , קבועות בקיר האותיות י.ק. עשויות מברזל. אותיות אלו הן ראשי התיבות של יעקב קנר. הבית הועבר על ידו לרשות הציבור- לטובתהקהילה. משנת 1940 ועד 1985 שימש הבית משכן למגן דוד אדום, בו ניתנה עזרהבימי מאורעות הדמים ובמלחמת השחרור שימש הבית מרכז פעילות לחברי ה"הגנה", מרכז הדרכה ב"עזרה ראשונהלכל דורש" ובמרתפו פעל בית חולים וחדר ניתוח. כיום משמש הבית כגלריה לאמנות.

בית שליט -

אליעזר-חנן שליט נולד בשנת 1846 בליטא ובעקבות נישואיו לשרה (פוגלמן) עבר לאוקראינה ועסק בסחר בתבואה. לאחר "סופות בנגב" (פרעות 1881) החליט לעלות לארץ ישראל. הוא הגיע ליפו ב-1882 ושם נפגש עם הקבוצה בראשות זלמן-דוד לבונטין, שנקראה "ועד חלוצי יסוד המעלה", ואשר ייסדה אחר כך את ראשל"צ. הוא הצטרף אליהם, ו-17 החלוצים עלו על הקרקע בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882. שנתיים אחר כך הקים שליט את ביתו ברחוב רוטשילד סמוך לבית הכנסת הגדול.

שליט, כיתר המייסדים, עשה הסבה לחקלאות, אולם בעוד האחרים עסקו בגידול של שקדים גפן והדרים, הוא פנה דווקא לגידול זיתים, שהיה אחד מהיהודים הראשונים באותה עת בארץ ישראל שעשו כן.

שליט היה ידוע כ"בעל מזג עליז", כדברי דוד תדהר, מחבר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ולכן הפך ביתו למקום התכנסות קבוע לבני המושבה ולאורחים מבחוץ. שרה שליט נהגה לשבת על כיסא נדנדה בגזוזטרה ולהזמין את הקרואים לביתה (כיסא דומה מוצג בתצוגה). כך ש"הפרלמנט" המפורסם של ראשל"צ נולד בעצם בסוף המאה הקודמת במרפסתו של שליט, או מה שנקרא אז "גזוזטרה".

היקב בראשון -

בשלוש השנים הראשונות לקיוםהמושבה השקיעו המייסדים את מירב מאמציהם בחקלאות, בגידול פלחה, אשר ענף הכורמות היה משני בלבד. עם זאת, הוכיח הניסיון החקלאי הקצר, שעתיד מושבה אינו טמון בגידולי פלחה, ולכן, בשנת 1885, החליטו המתיישבים ופקידי הברון להתמקד בגידול גפנים.
בשנת 1887, בעקבות ביקורו של הברון רוטשילד בארץ ולאחר קבלת המלצות ממומחים, גיבש הברוןמדיניות חקלאית כוללת עבור מושבותיו. במסגרת מדיניות זו, הוחלט על גידול ענבי יין מזניםמובחרים ועל הקמת יקב בראשון-לציון.

גן המושבה -

גן המושבה, הידוע גם כגן העיר וגן הנדיב,בראשון לציוןהוא הגן העתיק והמרכזי בעיר. הגן ננטע עוד ב-1882 והחל כחלקות חקלאיות אך בהמשך הפך לפארק עירוני. הגן משתרע על שטח של 40 דונם בין רחוב הכרמל בדרום למדרחוב בצפון, ובין רחוב זד"ל במזרח לרחוב הרצל במערב.

הגן ננטע ב-1882 ושימש בהתחלה כקרקע חקלאית בידי האיכרים. החלקות נמכרו לפקידי הברון רוטשילד ואלה הקימו שם תחנת ניסויים לבדיקת התאמת גידולים חקלאיים לקרקע במושבה הצעירה. לצד התחנה ניטע בגן פרדס. בקצה הצפון מזרחי של הגן מצויים באר "מצאנו מים" ומגדל המים הישן, שסיפקו מים לחלקות.

באר המים הראשונה

בראשית, הובאו המים מן הכפרים הסמוכים, אך מחירם הגבוה והתלות הגדלה של המתיישבים במים חיים, אילצה את המתיישבים לנסות ולחפור באר בתחום המושבה. הבאר הראשונה התמוטטה והחפירה של הבאר השנייה התאפשרה רק בזכות תרומתוהכספית של הברון רוטשילד. בט"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883, נמצאו מים בעומק 43 מטרים בקרקעית הבאר.
הסיסמה "מצאנו מים" הפכה לסמל לתחילתה המחודשת שלהמושבה. סיסמה זו אף שולבה בסמל העיר.

לאחר שנביעות "עיון קרא", נמצאו מעופשות, החליטו אנשי הוועד לחפור באר, בתקווה שאולי ימצאו מים באדמה. חסרי הבנה וידיעה בהלכות מציאת מים, נקבע מקומה של הבאר, בראש הגבעה, מתוך מחשבה כי ניתן יהיה לספק מים מכוח זרימתם החופשית. חפירת הבאר, בתוך אדמת כורכר קשה, נמשכה עד שהגיעו לעומק של 20 מטר ולאנמצאו מים, והחפירה נפסקה. בעצת המומחים החלו המתיישבים לחפור את הבאר השנייה בשיפולי ההר, לרגלי הגבעה, אך כספם אזל והם לא יכלו להמשיך בעבודת החפירה